תעשיית הדגים היוונית

מה שהופך את יוון לאחת הארצות היפות בעולם הוא יוון עצמה. נופים עוצרי נשימה, מקומיים שמלמדים כיצד ליהנות במידה הנכונה ומחירים שפויים.
היופי, כדרכו, מושך גם את הבלתי רצויים, את החמדנים, את השתלטנים או בקיצור אלה שלא מסתפקים במועט. אומנם המצב הכלכלי של יוון לא משהו אך במקום לפטר את המנהלים המושחתים של המדינה מאפשרים להם למכור אותה לזרים ועוד לספר לכולם עד כמה זה יעשה טוב למדינה.
אחת התעשיות העיקריות וההרסניות ביוון היא תעשיית הדגים. כבר ב 2012 סימנה חברת היועצים הבינלאומית, מקינזי McKinsey והמליצה על התעשייה למקור רווחים גדולים שאף יפחית את חובה העצום של יוון מ 380 ביליון יורו אז ( כיום עומד על כ 310 ביליון ) מחיר גבוהה מאוד אבל אל נשכח שאלו רק מספרים שמודפסים על ידי בנקים פרטיים. כמובן שהבונוס הוא יצירת מקומות עבודה (כ-20,000, 1% מתוך כשני מיליון מחפשי עבודה) .
הובט גם כי “איכות” הדגים תעלה מה שיאפשר הגברת המכירות והתאמה לתקן האירופאי של “אוכל מוכן” לשני הדגים הפופולריים: הלברק SEA BASS והסרגוס SEA BREAM. הקש ששבר את גב הגמל של מתנגדי הפרויקט היה, תעשיית הדגים הטורקית הולכת לגדול ולהשתלט על הייצוא. העם שיצא למלחמה בגלל בלונדינית נשבר.
אל המפרצים המשמשים את חקלאות הדגים של יוון מתנקזת כל הפסולת התעשייתית וההרסנית. החל בתעשיית החלב (היוגורט היווני שכבש את העולם משאיר אחריו כמויות גדלות והולכות של חומצות חיטה הרסניות. בייצורו אפשר להשתמש רק ב 25% מחומר הכלם כאשר 75% הופכים להיות פסולת הרסנית המצטברת במהירות. אסור לנקז אותה לאדמה וכך היא מוזרמת למפרץ שם היא מחסלת את החיים הימיים בגלל העדר חמצן. ) דרך תעשיות הבשר ( יוון בלי סובלאקי ויירוס?) וכלה בתעשיות השמנים. יוצא כי שלושת רבעי החיים הימיים במפרץ פופולרי כגון פרבזה PREVEZA מתכלים והאחוזים רק הולכים וגדלים.
אז איך זה הולך? הממשלה מקימה מעבדות גידול והתרבות אל מול חוות הדגים. אלה קונים את הדגים הקטנים אחרי מספר שבועות ומגדלים אותם לגודל הרצוי. מוכרים את הדגים כאשר 70% הולך לייצוא.
מה הבעיה? הצפיפות הגדולה בחוות הדגים מצריכה שימוש בכימיקלים כגון פורמלדהידים, אנטיביוטיקה, שימוש מוגבר בפלסטיק מזהם וההפרעה למערכת הקיימות הימית על ידי אטרקצית צבי ים ודגים גדולים שנלכדים ברשתות ונפגעים מהכימיקלים. כך למעשה הופכת החקלאות הימית לאחד ממקורות הזיהום הגדולים ביותר שמייצר האדם.
מה לעשות? 1. לדרוש דגים שגדלים פרא ולשים לב שלא יהיו גדולים מידי כי אז בשר הדג יהיה רווי במתכות. 2. להקפיד לא להזמין דגים ופירות ים בתקופת הרביה ובתקופות איסור הדיג. 3. להקטין את הצריכה
יוון, אחת הארצות היפות בעולם, דורשת הבנה והתחשבות. ללמוד, להשתמש נכון, להבין שכל מה שזורקים הולך להיכן שהוא וללמוד מהמבוגרים לפני שמתקנים. יוגורט יווני בניו-יורק? טברנה יוונית בסידני?
העולם הוא של כולנו!

מה שהופך את יוון לאחת הארצות היפות בעולם הוא יוון עצמה. נופים עוצרי נשימה, מקומיים שמלמדים כיצד ליהנות במידה הנכונה ומחירים שפויים.
היופי, כדרכו, מושך גם את הבלתי רצויים, את החמדנים, את השתלטנים או בקיצור אלה שלא מסתפקים במועט. אומנם המצב הכלכלי של יוון לא משהו אך במקום לפטר את המנהלים המושחתים של המדינה מאפשרים להם למכור אותה לזרים ועוד לספר לכולם עד כמה זה יעשה טוב למדינה.
אחת התעשיות העיקריות וההרסניות ביוון היא תעשיית הדגים. כבר ב 2012 סימנה חברת היועצים הבינלאומית, מקינזי McKinsey והמליצה על התעשייה למקור רווחים גדולים שאף יפחית את חובה העצום של יוון מ 380 ביליון יורו אז ( כיום עומד על כ 310 ביליון ) מחיר גבוהה מאוד אבל אל נשכח שאלו רק מספרים שמודפסים על ידי בנקים פרטיים. כמובן שהבונוס הוא יצירת מקומות עבודה (כ-20,000, 1% מתוך כשני מיליון מחפשי עבודה) .
הובט גם כי “איכות” הדגים תעלה מה שיאפשר הגברת המכירות והתאמה לתקן האירופאי של “אוכל מוכן” לשני הדגים הפופולריים: הלברק SEA BASS והסרגוס SEA BREAM. הקש ששבר את גב הגמל של מתנגדי הפרויקט היה, תעשיית הדגים הטורקית הולכת לגדול ולהשתלט על הייצוא. העם שיצא למלחמה בגלל בלונדינית נשבר.
אל המפרצים המשמשים את חקלאות הדגים של יוון מתנקזת כל הפסולת התעשייתית וההרסנית. החל בתעשיית החלב (היוגורט היווני שכבש את העולם משאיר אחריו כמויות גדלות והולכות של חומצות חיטה הרסניות. בייצורו אפשר להשתמש רק ב 25% מחומר הכלם כאשר 75% הופכים להיות פסולת הרסנית המצטברת במהירות. אסור לנקז אותה לאדמה וכך היא מוזרמת למפרץ שם היא מחסלת את החיים הימיים בגלל העדר חמצן. ) דרך תעשיות הבשר ( יוון בלי סובלאקי ויירוס?) וכלה בתעשיות השמנים. יוצא כי שלושת רבעי החיים הימיים במפרץ פופולרי כגון פרבזה PREVEZA מתכלים והאחוזים רק הולכים וגדלים.
אז איך זה הולך? הממשלה מקימה מעבדות גידול והתרבות אל מול חוות הדגים. אלה קונים את הדגים הקטנים אחרי מספר שבועות ומגדלים אותם לגודל הרצוי. מוכרים את הדגים כאשר 70% הולך לייצוא.
מה הבעיה? הצפיפות הגדולה בחוות הדגים מצריכה שימוש בכימיקלים כגון פורמלדהידים, אנטיביוטיקה, שימוש מוגבר בפלסטיק מזהם וההפרעה למערכת הקיימות הימית על ידי אטרקצית צבי ים ודגים גדולים שנלכדים ברשתות ונפגעים מהכימיקלים. כך למעשה הופכת החקלאות הימית לאחד ממקורות הזיהום הגדולים ביותר שמייצר האדם.
מה לעשות? 1. לדרוש דגים שגדלים פרא ולשים לב שלא יהיו גדולים מידי כי אז בשר הדג יהיה רווי במתכות. 2. להקפיד לא להזמין דגים ופירות ים בתקופת הרביה ובתקופות איסור הדיג. 3. להקטין את הצריכה
יוון, אחת הארצות היפות בעולם, דורשת הבנה והתחשבות. ללמוד, להשתמש נכון, להבין שכל מה שזורקים הולך להיכן שהוא וללמוד מהמבוגרים לפני שמתקנים. יוגורט יווני בניו-יורק? טברנה יוונית בסידני?
העולם הוא של כולנו!